רבים שואלים האם במועדון שלנו יש מסלול פורמלי של התקדמות, מבחנים, דרגות וכד".להלן הסבר קצר בנדון.
אנחנו מתאמנים בשני מקצועות עיקריים: אחד, הגנה עצמית והשני, טאקוונדו.
בתשובה לשאלה הנ"ל, נבחין ביניהם.
1.הגנה עצמית
בהגנה עצמית כל אחד ואחת צולח את דרכו על פי הקצב האישי שלו.
אנחנו מתקדמים ללא דרגות.
כל אחד ואחת מקבל תשומת לב אישי.
מאימון לאימון התלמיד מרגיש את השיפור ביכולות. כעבור לא הרבה זמן, מורגשת השתכללות משמעותית: יותר זריזות וקור רוח, יתר שליטה עצמית והתייעלות בהפעלת הגוף כנשק לכל דבר.
באמנות ההגנה עצמית, התלמיד מציב בכל פעם אתגרים חדשים לעצמו.
אמנם דרושה התמדה ושקידה אבל יש תמורה לכך: מהר מאוד את(ה) מרגיש(ה) כי האינסטינקטים מתחדדים והביטחון העצמי עולה. מגיע רגע שרואים ממש איך את (ה) מצליח(ה) להכניע גדולים ולכאורה חזקים ממך.
בהגנה עצמית לתקופת הלמידה אין גבול.
כל המרבה באימונם זה משובח.
1.טאקוונדו
טאקוונדו הוא אמנות לחימה אולימפית. בדומה לכל ספורט תחרותי אולימפי, ההתנהלות כפופה לחוקים מוכרים ומוסכמים.
אשר על כן, בטאקוונדו קיים מסלול פורמלי של התקדמות בו מפנימים את כללי הספורט, עם מבחנים וקבלת דרגות. גם אם לא חובה מבחינתנו לעבור את המסלול של המבחנים, רוב החניכים בוחרים דווקא להיבחן. למי שמעוניין להתחרות חלה החובה לכך. בהירשם לתחרות יש לציין איזו דרגה יש לך. מעטים הם האנשים בעלי דרגה נמוכה המתחרים עם בעל חגורה שחורה.
לטאקוונדו יש שני היבטים עיקריים שלפיהם מתחרים: קרבי וטכני.
בקרבי, בארץ, כלם מתחרים עם כלם.
בטכני, מתחרים לפי קטגוריות:A(חגורה שחורה)B- (אדומה וכחולה) ו-C(צהובה ולבנה). במועדון אצלנו מקיימים מבחנים לכל שלב: חגורה לבנה, צהובה, כחולה, אדומה, ושחורה.
פרק הזמן המינימאלי כדי להיבחן הוא שבעה חודשים.
הזמן הדרוש כדי להגיע לחגורה שחורה הינו, בסופו של דבר, אינדיבידואלי. מצדנו אנו מעודדים שכולם יחתרו לעלייה בדרגה אבל ההתקדמות תלויה בשקדנות ובהתמדה מצדך.
בדרך כלל, על פי ניסיונו, תלמידינו מצליחים לקבל את החגורה השחורה בערך בשנתיים.
יש דרגות גם במסגרת של החגורות השחורות: דאן 1, דאן 2, 3 וכה הלאה. המסלול ממשיך ועל כן, הדרך פתוחה לפני כל מי שמעוניין(ת).
יצויין כי גסיקה מנדל היא האדם היחיד בארץ הרשאי לבחון ולהעניק לבדו - עד וכולל - חגורה שחורה דאן 6., החיים שלנו הם מלאי הפתעות, ומבחנים, ומצבי התמודדות. כל אחד בעצמו בוחר אם כן או לא בוחר להיבחן.
בטאקוונדו - רוב החניכים כן בוחרים דווקא להיבחן. לאלו שרוצים להתחרות - חובה להיבחן כי רשום בתחרויות איזו דרגה אתה. מעטים הם האנשים שיש להם דרגה נמוכה ומתחרים מול שחורות - לכן חשיבות הדרגה. בארצינו - כולם מתחרים עם כולם בקרבי. בטכני - זה מחולק שונה, מתחרים לפי קטגוריות A (שחורות) B - (אדומות וכחולות) ויש C (צהובות ולבנות). זה דווקא מאוד הוגן - כי כל אחד יכול להתחרות בגדול מול מי שמתאמן ויש לו בגדול את אותו הידע..
לכן, אנחנו שמים דרגות. אצלינו במועדון יש לבן, צהוב, כחול, אדום, ושחור. פרק הזמן היא (מינימום) 7 חודשים, כ-9 חודשים, בעבודה רצופה, והמקסימום זה 12 שנה - לא עבודה רצופה. בדר"כ מגיעים לשחורה בערך בשנתיים, אם מתאמנים ברצינות.
פרק הזמן והרצינות תלויה בחניך / ה. אנחנו מעודדים להתאמן ולהתקדם.